כרטיסים​

​​​​​​​

יש סוגים רבים של כרטיסים, וכל אחד יכול לשמש כמענה לצורך אחר שלנו:

💳 כרטיס להפקת מידע  — זהו כרטיס המונפק ע״י הבנק, והוא משמש לטובת הפקת מידע בלבד. פחות נפוץ בימינו (ויש מצב שכלל לא מנפיקים אותו), כי פחות רלוונטי לתקופה זו, המאופיינת בעיקר בטכנולוגיה ובזמינות המידע בדיגיטל.

השימוש בכרטיס זה מתאפשר רק במכונות המידע של הבנק.​

​

💳 כרטיס למשיכה — זהו כרטיס המונפק מטעמו של הבנק, והוא מאפשר גם למשוך מזומן ממכשירי הכספומטים השונים, וגם לבצע פעולות בחשבון.

כרטיס זה משמש את מי שבעיקר נוהג לבצע פעולות במזומן ובשיקים, הן משיכה והן הפקדה. 

​

💳 כרטיס חיוב מיידי — ע״פ הוראת בנק ישראל, יש חובה על הבנקים להציע כרטיס זה ללקוחות.

הכרטיס מאפשר לשלב בין ביצוע עסקות מול בתי־עסק, לבין הצורך בחיוב מיידי במעמד העסקה.

הכרטיס ללא מסגרת, ומטבע הדברים גם ללא אפשרות לחלק עסקה לתשלומים.

גם כרטיס זה מאפשר לבצע פעולות בחשבון.

הכרטיס משמש גם את מי שמעוניין ״להיפטר״ מהתחייבות, כמו גם מי שנבצר ממנו לקבל כרטיס אשראי, אך עדיין מעוניין לבצע עסקות מול בתי־העסק.  

​

💳 כרטיס נטען — מאפשר לנו לפעול באנונימיות ולהגן על הכסף שלנו מפני השתלטות מרחוק, וזאת בזכות האפשרות להטעין את הכרטיס במגבלה של סכום שהוגדר ע״י הבנק או ע״י הגורם החוץ בנקאי.

כמו־כן מתאפשר להחזיר את הסכום מהכרטיס לחשבון.

הכרטיס מתאים להורים שמעוניינים להעניק עצמאות לילדיהם מחד, אך עדיין להיות עם ״האצבע על הדופק״, מאידך.

עוד מתאים הכרטיס למי שמעוניין לבצע עסקות מול גורמים לא מוכרים או עסקות מול בתי־עסק בחו״ל.

למרות שהכרטיס משויך לחשבון, עדיין מתאפשרת העברתו לאחר.

   

💳 כרטיס אשראי — בנוסף לפעולות הקיימות בחלק מסוגי הכרטיסים האחרים, המאפיין העיקרי של כרטיס אשראי הוא שניתן לדחות תשלום בכל מיני אופנים, כאשר המוכרים שבהם הם:

הגדרת מועד חיוב חודשי קבוע, פריסת עסקה לתשלומים, קבלת הלוואה המקושרת לכרטיס, הגדרת חיוב חודשי קבוע בכרטיס, עסקת קרדיט.

הכרטיס יכול להיות בנקאי (מטעמו של הבנק ולשיקולו מבחינת גובה מסגרת האשראי), או כרטיס חוץ־בנקאי, כאשר אין נגיעה לבנק כלל.

בשני המקרים יכולה חברת־האשראי להחליט שלא להנפיק כרטיס, כמו גם לסייג את גובה המסגרת.

הכרטיס מתאים למי שמעוניין לא להיות מחויב באופן מיידי בגין עסקות, כמו גם להשתמש בכרטיס כבטוחה לעסקה (תפיסת מסגרת).

​

💳 כרטיס מועדון — כרטיס המשויך לארגון כלשהו, אשר נוהג להעניק הטבות ע״פ הסכם שמקיים מול חברת־האשראי המנפיקה.

הכרטיס מותאם לקבוצת־אוכלוסיה מוגדרת בהסכם.

מתאים למי שנוהג לבצע עסקות בתדירות גבוהה בבתי־עסק מסוימים. 

 

בחירה בכרטיס שלא מותאם לצורך שלנו, עשוי לגרום לנו להיכנס ל״לופ״ של התחייבויות. 

 

שימוש לא מותאם בכרטיס יכול להיות מכל מיני סיבות:

1. ״דחפו״ לנו את הכרטיס, ולא שיקפו לנו את המידע המלא אודותיו, או את ההכוונה לגבי אופן השימוש בו (תופעה ידועה היא הזמנת כרטיס בדוכנים במרכזי־קניות), 

2. ״הסתנוורנו״ ממילים כמו ״חינם״, ״מבצע״, ״פטור מדמי־כרטיס״ וכד׳, כשבעצם מלכתחילה הוא לא מותאם לצורך השוטף שלנו (נזכור שגם לחינם יש פקיעת־תוקף),

3. עשינו שימוש בכרטיס באופן לא מודע, או בשל אי־הבנה של מושגים (למשל רבים עושים שימוש בחיוב חודשי קבוע, מבלי להבין שזה עשוי להפוך להלוואה מתנפחת), 

4. אילוץ ולחץ לכסף (״גלגול״ של הלוואות בין כרטיסים וחשבונות, בניסיון לגשר על פער שנוצר בהכנסות).

 

כיצד נתעל את האשראי והשימוש בו?

 

במצב בו אין לנו כרטיס אשראי

🔘 נגדיר את הצורך שלנו — מדוע אנחנו צריכים כרטיס־אשראי?

 

יכול להיות שיש לנו את הסכום לטובת עסקה גדולה, אך אולי אנו לא מעוניינים להעביר את כל הסכום בבת־אחת כדי למזער סיכונים (נניח במקרה של כשל־תמורה).

​

צורך נוסף יכול להיות כי אנחנו צריכים להציג בטוחה לבית־העסק (מאפיין בד״כ ענף תיירות).

​

דוגמה נוספת לצורך יכולה להיות כי אנחנו מעדיפים לרכז את כלל ההוצאות במקום אחד ובמועד אחד.

 

יש עוד אפשרויות להגדיר צורך, אך הנקודה היא שזה יסייע לנו בהתאמת הכרטיס והמסגרת שלו.

​

🔘 נבחר את סוג הכרטיס — קיימים מאפיינים לכרטיס בנקאי לעומת כרטיס חוץ בנקאי.

זה אומר שבנוסף לשימוש בכרטיס כאמצעי־תשלום, הגדרות נוספות שלו עשויות להיות מענה לצורך.

נניח שאנו מרבים לרכוש מוצרים מול בתי־עסק בחו״ל, משמע עסקות רבות תהיינה במט״ח, מה שעשוי לייקר את העסקה בשל המרת השער לשקלים (המטבע המקומי שלנו המוגדר כברירת־מחדל בכרטיס).

במקרה שכזה אנו נשקול את החלופות: הזמנת כרטיס בנקאי ושיוכו לחשבון מט״ח, או הזמנת כרטיס חוץ־בנקאי, ובתנאי ששער ההמרה לעסקה משתלם משמעותית.

​

קיימים הבדלים נוספים בין סוגי־הכרטיס, כמו למשל אופן החיוב את החשבון — חיוב ישיר שהבנק חייב לכבד במקרה של כרטיס בנקאי, לעומת חיוב בהרשאה במקרה של כרטיס חוץ־בנקאי, ועל־כן, השיקול שלנו לא יתחיל וייגמר רק בדמי־התפעול החודשיים בכרטיס. 

לקריאה נוספת אודות ההבדלים בין סוגי ההכרטיסים.

​

🔘 נגדיר את גובה המסגרת בכרטיס — המסגרת היא הסכום המתאפשר לנו לשימוש חודשי בכרטיס.

ניצול המסגרת מושפע לא רק מהחיוב החודשי שלנו באמצעות הכרטיס, אלא גם מהשימוש שלנו בעסקות מט״ח, כמו גם מהתפיסה של המסגרת, כמו גם מפריסה של עסקה לתשלומים.

 

אם אנחנו יודעים שאנו מעוניינים בכרטיס, כדי לאפשר לעצמנו לפרוס עסקה לתשלומים, אז גם ניקח בחשבון את הסכום הכולל של העסקה, גם ניקח מרווח־ביטחון בסכום המסגרת, כדי שלא ״ניתקע״ במקרה שנרצה לבצע עסקות נוספות, וגם חשוב לדעת שברגע שפורסים עסקה לתשלומים, אז המסגרת לא מתאפסת בכל חודש, אלא מתפנה הסכום ששולם בכל חודש.

למשל אם המסגרת בכרטיס היא 10,000 ש״ח, ונניח שביצעתי עסקה בסך 9,000 ש״ח ופרסתי אותה ל־9 תשלומים. במועד ביצוע העסקה נותר לי סכום של 1,000 ש״ח בלבד לניצול. במועד החיוב הבא יש לי 2,000 ש״ח לניצול וכן הלאה.

כלומר בכל תשלום שיורד לנו עבור העסקה שפרסנו, כך מתפנה סכום נוסף של 1,000 ש״ח לשימוש.

 

רצוי שניקח בחשבון גם את גובה ההכנסה השוטפת שלנו, כך שנוודא שנעמוד בתשלומים שהכתבנו לעצמנו.

אם למשל, מתוך ההכנסה נטו שלנו נותרת לנו הכנסה פנויה של 2,000 ש״ח, אנחנו נדאג שהחיובים שלנו בכרטיס לא יעלו על הסכום שמתאפשר לנו לשלם. 

​

🔘 נאפיין את ההתנהלות השוטפת שלנו — מאחר שהבנק/ חברת־האשראי הם אלו ששוקלים אם להזמין את הכרטיס עבורנו, בואו ננסה להיכנס לנעליים שלהם, ונבחן את הפרמטרים הבאים:

• סוג הכנסה (משכורת, עסקית, מניבה, קצבה...);

• גובה הכנסה שוטפת;

• יתרות של חסכונות/ השקעות;

• מצב דוח־הדירוג;

• האם אנחנו עומדים בהתחייבויות שלנו;

• האם קיימות התראות במערכת, ועוד...

הבדיקה הראשונית שנעשה עם עצמנו תסייע לנו בקידום הבקשה.

 

 

במצב בו יש לנו כרטיס אשראי ואנחנו מתקשים לעמוד בהתחייבויות

​

🔘 נבדוק מה סוג ההתחייבויות שלנו בכרטיס — המאפיין של ההתחייבויות בכרטיס יסייע לנו בהתאמת פתרון לקושי שלנו לעמוד בהן.

דוגמות של התחייבות ״כבדה״ והגישה האפשרית לטיפול:

​

• הוצאות גבוהות — במקרה שגובה סכום החיוב לא מסתנכרן עם גובה ההכנסה השוטפת שלנו, נבדוק תחילה אם יש הוצאות שאנחנו יכולים לוותר עליהן; נניח שלא מתאפשר לוותר על ההוצאות בכרטיס, אז נבדוק אולי אנחנו מנהלים אותן לא נכון; למשל, יש הוצאות הנחשבות חד־פעמיות, או חד־שנתיות, ואז אולי כדאי מלכתחילה לפרוס אותן לתשלומים. מנגד נבדוק אם פרסנו עסקה שוטפת לתשלומים, ואז כדאי להימנע מכך, כי אותם תשלומים מתווספים לחיובים הבאים, ומכבידים עלינו, כמו במקרה של פריסה של עסקת חיוב בסופר, הרי אנחנו לא מפסיקים לצרוך מזון.  

​

• הלוואה בכרטיס — אם קיימת הלוואה בכרטיס, זה אומר שמצד אחד היא משולמת באופן שוטף, אך תכלס היא לא נחשבת הוצאה שוטפת, אלא פריסה של התחייבות. תחילה נבדוק מה הייתה מטרת־ההלוואה (ממש כמו שבנקאים בודקים); יש הבדל אם ההלוואה הייתה לטובת הוצאה ספציפית, לעומת אם מטרתה הייתה לכסות הלוואה/ התחייבות אחרת. אם ההלוואה שימשה להוצאה מסוימת, אז סביר להניח שהיא לא תוכננה כהלכה בתמהיל ההוצאות שלנו, או שמא יש שינוי בגובה ההכנסה שלנו (נניח פיטורין, או אולי סוג משרה), ואז כדאי לבחון חלופה (בד״כ מיחזור־אשראי, אם אין לנו איך לכסות אותה), ואז ננסה לתכנן את ההחזר שלה באופן אחר שיותאם למצב החדש, כמו גם ניקח בחשבון ״מהמורות״ בחיים, אשר משפיעות על היכולת שלנו להחזיר את ההלוואה. לעומת זאת אם מטרת־ההלוואה הייתה להחזיר הלוואה לגורם אחר, אז זו ״נקודה אדומה״ עבורנו להבין שאנחנו ״מגלגלים״ אשראי, כלומר לא באמת מחזירים את ההלוואה, אלא מעבירים את החוב שלנו מגורם אחד לגורם אחר, ובכך ״שורפים את עצמנו״ מבחינת מחיר האשראי. כדאי לדעת שבמסגרת בקשת הלוואה, אנחנו נשאלים, ולא בכדי, אם מטרתה לכסות הלוואה אחרת. במקרה של הלוואה לצורך תשלום הלוואה, רב הסיכויים שהריבית שנשלם תהיה בבסיסה גבוהה יותר, לעומת הלוואה לצריכה שוטפת. 

​

• פריסת החיוב החודשי לתשלומים — קיים מצב בו אנו מגלים שאין לנו יתרה מספקת לקראת החיוב החודשי של הכרטיס, ואז אנחנו משתמשים בברירה לא זולה בכלל ופורסים את החיוב השוטף למקסימום תשלומים, וברבות הימים זה עשוי להיות בעוכרינו, כי התשלומים הללו מתווספים להוצאות השוטפות שלנו. בד״כ פריסה לתשלומים של החיוב החודשי היא צעד של אין ברירה, או לחילופין צעד ללא מודעות להשלכות (חוץ מהריבית המטורפת). במקרים שכאלו, אני מציעה למי שהכרטיס שלו עתיר התחייבויות, פשוט ״לבוא בדוך״ — לבדוק את פירוט התשלומים העתידיים בכרטיס, ולחשב אם קיימת הכנסה מספקת בכל מועד חיוב. אם אתם מאמינים שיש צפי לחודש מכביד (נניח לקראת החג הקרוב, כי באופן טבעי הוצאות של חג גבוהות יותר), אז כבר עכשיו לנסות ״לכוון מסלול מחדש״, ולראות על אילו הוצאות שוטפות ניתן לדלג, כך שאולי אולי אולי יהיו כמה חודשים שתוותרו על ההוצאה, ואז סך החיוב יהיה נמוך יותר. 

​

• חיוב חודשי קבוע — על פניו מה שאמור לאפיין את המוצר הזה הוא ״שליטה״ בסכום ההוצאות החודשיות של הכרטיס. אנחנו מעוניינים לא להיות מחויבים יותר מהסכום שאנחנו מגדירים לחיוב בכל חודש, ואנחנו חושבים לתומנו שפה זה נגמר. אז זהו, שלא! ראשית חשוב להבין שהגדרה של סכום חודשי קבוע (לחיוב) לא קשורה לגובה המסגרת של הכרטיס. למשל, אם המסגרת בכרטיס שלנו היא 10,000 ש״ח, ואנחנו מעוניינים שגובה החיובים החודשי שלנו לא יעבור את ה- 5,000 ש״ח, מה שיקרה בפועל זה דחייה של הפער בין הסכום לחיוב לבין המגבלה שהכתבנו לעצמנו בכרטיס; למשל אם יהיה לנו חיוב של 6,000 ש״ח, אז ה- 1,000 ש״ח החורגים מהגדרת המגבלה שלנו יעברו לחיוב של החודש העוקב. כלומר זה שהגדרנו תקרת סכום לחיוב, לא אומר שזוהי תקרת הסכום לביצוע עסקות בפועל. החיובים יתאפשרו לנו, אבל יתגלגלו לחודש העוקב, עד שנגיע לתקרת־המסגרת של 10,000 ש״ח, ואז אם לא הפנמנו את הפואנטה, אנחנו בעצם ״גלגלנו״ את החיובים מחודש לחודש, ובכך יצרנו לעצמנו הלוואה ״עומדת״ של 5,000 ש״ח. כמובן אם המסגרת בכרטיס גבוהה יותר, אז סכום ההלוואה יכול להיות גבוה יותר. אז בהנחה שהבנו מה המשמעות של חיוב חודשי קבוע (תכלס ״אשראי מתגלגל״), מה בעצם האפשרויות שלנו לפני שאנחנו מגדירים אותו בכרטיס? אני פשוט בעד להתאים גם את גובה המסגרת, או לחילופין, לא להגדיר חיוב חודשי קבוע. לאלו מכם שבכל זאת ״תקועים״ עם חוב שנוצר כתוצאה מהגדרת חיוב חודשי קבוע, תחילה תבדקו מה סכום החוב שנוצר, וכמובן מה הריבית עליו, כי אנחנו מדברים על הלוואה שלא משולמת, משמע הריבית יקרה יותר, לעומת הלוואה רגילה שמוחזרת בכל חודש, ואז לבדוק מה האפשרות העדיפה עליכם: או לפרוע את החוב מחיסכון שברשותכם (עדיף בלת״מ), או להמיר את החוב בהלוואה רגילה עם החזר חודשי (בריבית זולה יותר). לכאן או לכאן, אם כבר החלטתם לעשות שימוש במוצר הזה, העיקר שזה יהיה מתוך בחירה ולאחר שהצטיידתם במידע ובמודעות. 

​​

🔘 נעשה סדר בסוגי־ההוצאות שלנו — יש הבדל בין הוצאות שוטפות לבין הוצאות חריגות.

כך נתאים את האפשרויות שלנו לנהל אותן, כמו גם לכסות אותן. 

תוכן בנקאי נרחב בנושא סוגי ההוצאות והניהול שלהן.

 

🔘 נתאים את מסגרת האשראי בכרטיס — אני מבינה שלפעמים יש עניין ״פסיכולוגי״ לא להיות חייבים יותר מדי כסף, או שמפחדים להתפתות ולנצל את המסגרת כשהיא זמינה לנו בסכום גבוה, אך בסופו של דבר בעצם הגדרת הצרכים השוטפים, כמו גם ההסתכלות ברמה האסטרטגית (נניח אם מתכננים חופשה אחת לשנה, או טיפול תקופתי לרכב וכיו״ב), אז לגובה המסגרת יש השפעה על האופן בו נתנהל. הזכרתי קודם לכן את הענף התיירותי, בו נוהגים ״לתפוס מסגרת״ לשם בטוחה, ואז תארו לכם שתפסו לכם את המסגרת, ואז לא תוכלו להשתמש בכרטיס, גם אם המסגרת לא נוצלה...

אפשרי כמובן לעדכן מסגרת באופן תקופתי לטובת הצורך הספציפי. 

 

כמובן שלא כל שיטה מתאימה לגישה של כל אחד, והמטרה היא בעיקר להנגיש אפשרויות של ניהול המסגרת וההתחייבויות בכרטיס. 

​

לכתבה במאקו — האם כדאי לפרוס לתשלומים?

 

לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא מוצרי אשראי
לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי​