מעבר מהיר בין הבנקים

(העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים)
 

​​

​

​

​

 

לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא פעולות מנהליות

לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי

הערות:

🔘 בסוף השאלות והתשובות, תוכלו למצוא עוד קצת טיפים, שאולי יסייעו במעבר שלכם לבנק אחר, ביניהם כיצד להימנע מפגיעה בדירוג-האשראי במסגרת המעבר בקליק.

🔘 מציעה לקרוא את התוכן אודות תהליך הסקר בין הבנקים, ולהאזין לפרק מספר 15 בפודקאסט שלנו ״כיצד להתמקח עם הבנק״. 

ממתי מתאפשר לעבור בין הבנקים❓
- התהליך המקוון של המעבר בין הבנקים נכנס לתוקף החל מתאריך 22.09.2021.

תוך כמה זמן החשבון עובר בין הבנקים❓
- תוך 7 ימי-עסקים. אפשרי לבקש ניוד שיתבצע במועד מאוחר יותר עד 30 ימי-עסקים, למשל במקרה של אמצעי-תשלום חלופי לכרטיס אשר הונפק ע״י הבנק.  

מה קורה עם החשבון הישן לאחר המעבר❓
- ככל שלא נותרה בו פעילות נוספת, ייסגר באופן אוטומטי.

מה קורה עם כל החיובים והזיכויים העתידיים❓
- החיובים והזיכויים העתידיים ינותבו באופן אוטומטי בשיטת ״עקוב אחריי״. (פירוט בסעיף הבא).

במשך כמה זמן החיובים והזיכויים העתידיים ינותבו באופן אוטומטי❓
- במשך שלוש ממועד המעבר (בעבר הניתוב נמשך שנתיים). במהלך שלוש השנים הללו יקבל הלקוח דוח חצי שנתי אודות המוסדות אשר עדיין מנותבים בשיטת ״עקוב אחריי״, ולא עדכנו את פרטי-החשבון החדשים של הלקוח, מה שיאפשר ללקוח זמן היערכות ועדכון את המוסדות לגבי פרטי-החשבון החדשים.
כמו-כן, בכל שלב ניתן לבקש מהבנק החדש להפסיק את שירותי-הניתוב של החיובים/ הזיכויים. 

מומלץ לדאוג לעדכן את הגורמים החוץ-בנקאיים אודות החשבון החדש ככל שיותר מוקדם; חבל יהיה שלאחר 3 שנים פעולות מסוימות לא תיקלטנה בחשבון החדש, רק כי לא שמנו פעמינו לעניין.

איזה סוג פעילות כן ניתן להעביר באופן אוטומטי❓
- פעילות ויתרות עו״ש בשקלים, שיקים (גם שיקים דחויים), פעילות ויתרות עו״ש במט״ח (יש לוודא שהבנק הקולט מאפשר את סוג המטבע המועבר), פעילות ויתרות ני״ע וניע״ז, כרטיסי-חיוב (גם בנקאי וגם חוץ-בנקאי), הרשאות והוראות-קבע.

* הערה חשובה — בהמשך יינתן טיפ בנושא העברת הפעילות, למען לא יפלו דברים בין הכסאות, ובכך עשוי להיפגע דירוג-האשראי.

מה לא ניתן לעשות במהלך המעבר האוטומטי❓

• ביום המעבר לא ניתן לבצע פעולות בחשבון הישן, כמו למשל משיכת-מזומן.

• החל מיום-העסקים השני למעבר לא ניתן לשנות הרכב בעלים בחשבון, או לבצע פעולות חדשות בעלות אופי מתמשך, כמו למשל הקמת-הרשאה.

• לבנק הישן יש את הסמכות לאפשר פעולות המשרתות את המעבר ואת סגירת הפעילות.  

אם חשבון המט״ח במינוס, האם עדיין המעבר מתאפשר❓
- כל יתרות הזכות והחובה גם בשקלים וגם במט״ח עוברות AS IS. במקרה שהחשבון ביתרת-חובה, הניוד כפוף להסכמת הבנק הקולט. 

מה קורה עם הלוואות ומשכנתאות — האם גם עוברות באופן אוטומטי❓
- ככל שמדובר בהלוואות על כל סוגיהן ולחסכונות ופיקדונות, המעבר יטופל באופן פרטני מול הבנק הישן, ולא יועברו באופן אוטומטי; כמו-כן לא יועברו ני״ע שלא ניתנים להעברה, או יתרות מט״ח שהבנק הקולט לא מנהל חשבון מט״ח במטבע מסוים.

האם גם כספת מתניידת❓
- לא ניתן לנייד פעילות של כספת.

יש לי תיק ני״ע משועבד — האם הוא ניתן להעברה❓
- לא ניתן לנייד נכסים פיננסים משועבדים.

האם ניתן להעביר רק חלק מהפעילות❓ 
- לא. הפעילות עוברת בכללותה; למשל כמו שיתרות העו״ש עוברות, כך גם השיקים, ההרשאות וכיו״ב.

מול מי ניתן להתנהל ככל שעולה שאלה הקשורה למעבר, ובמקרה של תקלה❓
- מול הבנק החדש, הוא הבנק הקולט, והאחריות לטיפול חלה עליו. דוגמה להמחשה — במקרה שמעוניינים לבטל שיק מהפנקס המשויך לבנק הקודם, הטיפול ייעשה ע״י הבנק הקולט; כמו-כן אין גריעה מפניה אל הבנק הישן, ככל שזה נוגע לפעילות שתיוותר בו (כמו למשל הלוואה/ פיקדונות..). 

האם כל סוג חשבון ניתן להעברה אוטומטית❓
- כרגע ניתנים להעברה מקוונת רק חשבונות מסוג משקי-בית וחשבונות של עוסק מורשה (הפתוחים לפי תעודת-זהות), ובתנאי שאין מניעה משפטית לגביהם (בעלי-התראות); חשבונות בעלי מורכבות/ יחודיות לא ניתנים להעברה במסגרת המקוונת (נאמנות, חסוי ע״י אפוטרופוס וכיו״ב).

איך ניתן להעביר את החשבון❓
- ניתן להגיש בקשה לעבור לבנק אחר או באמצעות אתר הבנק הקולט, או באמצעות יישומון הבנק הקולט (אפליקציה), או באמצעות סניף הבנק אשר אליו מעוניינים להעביר את החשבון. לשם פעולת הניוד, יש לוודא שקיים חשבון פעיל.

האם ניתן להעביר את החשבון לכל בנק❓
- למעט בנק ירושלים (בשל כמות הלקוחות ושיעור הלקוחות ביחס לבנקים האחרים), ניתן לבצע את העברת החשבון בכל הבנקים. 
לגבי המעבר לבנק וואן זירו — ניתן לבצע זאת החל מתאריך 01.04.2022. נכון לימים אלו, ניתן לנייד את החשבון לבנק ירושלים ולבנק וואן זירו, אך לא ניתן לנייד מהם. 

מה צריך לעשות כדי להגיש בקשת העברה❓
- תחילה יש לפתוח חשבון בבנק החדש, וזאת ניתן לבצע במערכת המקוונת של אותו בנק.
לאחר מכן יש להגיש את הבקשה להעברת הפעילות מהבנק הישן.

ניתן להעביר גם לחשבון קיים (ובתנאי שהוא פעיל).

האם ניתן להתחרט על בקשת ההעברה❓
- כן, עד לסוף יום-העסקים ה-6 של הבקשה. 

האם ניתן להשתמש בחשבון הישן בעתיד❓
- ככל שזה נוגע לפעילות חדשה שהועברה לבנק החדש, לא ניתן לעשות שימוש חוזר בחשבון הישן, ובמקרה של רצון הלקוח לחזור לבנק הישן, יבקש לפתוח חשבון חדש, גם אם קיימת פעילות בחשבון הישן, אשר לא ניתן היה להעבירה במסגרת המעבר המקוון. 

האם ניתן להעביר את החשבון הישן לחשבון שכבר קיים בבנק הקולט❓
- כן.

מה קורה במהלך שבעת ימי-העסקים עם הפעילות בחשבון❓
- הכרטיס הבנקאי של הבנק הישן יוקפא ולא ניתן יהיה לבצע בו פעילות; שאר הפעולות ניתנות לביצוע כרגיל, לרבות פעילות בכרטיס חוץ-בנקאי, אשר מחוייב בחשבון בצורת הרשאה. כמו-כן, ניתן לבקש מהבנק הקולט או לדחות את הניוד של הכרטיס הבנקאי, או לדאוג לכרטיס בנקאי חלופי.

לאן ניתן להפקיד את השיקים במהלך המעבר❓
- החל מיום-העסקים הרביעי יש להפקיד את השיקים לחשבון בבנק החדש.

האם הבנק הישן יכול למנוע את המעבר❓
- אם הכל תקין, אין לבנק הישן אפשרות למנוע את המעבר. כן, יש לבנק הישן אפשרות ליצור קשר, במקרה שיש פעילות שלא מאפשרת מעבר אוטומטי, כמו הלוואה/ פיקדון, והבנק הישן יבצע תיאום-ציפיות מול הלקוח. 

האם הבנק הישן רשאי לנסות לשכנע לא לעבור❓
- כן, ובתנאי שלא מופעלים על הלקוח לחצים כלשהם, וזה חייב להיות מובהר כבר בתחילת הפניה. 

האם צריך לחתום על סגירת החשבון בבנק הישן❓
- לא, החשבון ייחסם לפעילות החל מיום-העסקים השישי, וייסגר באופן אוטומטי.

האם יש חובה של זהות מלאה בין הרכב הבעלים בחשבון❓
- כן. במקרה של העברת חשבון יחיד לחשבון משותף (כאשר היחיד הוא אחד השותפים בחשבון), נדרשת הסכמה של השותפים האחרים בחשבון.

האם אפשר להעביר פעילות של אחד השותפים בלבד לחשבון בבנק אחר❓
- לא ניתן לבצע העברה מקוונת אוטומטית ללא זהות מלאה בין החשבונות ולא ניתן לגרוע בעלים מהחשבון במעמד הבקשה להעברת-החשבון. 

באילו מקרים הבנק יכול לסרב להגשת הבקשה למעבר❓

• יתרת חוב בבנק הישן שהבנק הקולט לא מוכן לאפשר.

• יתרת זכות בבנק הישן שלא עומדת במגבלות הבנק הקולט. 

• טרם חלפו 3 חודשים מאז המעבר הקודם.

• הלקוח החל תהליך סגירת-חשבון בבנק הישן.

• אי-עמידה בתנאים שהוכתבו ע״י הנגיד במסגרת הניוד. 

• קיום של בקשת-העברה מקבילה לבנק אחר.

האם יש הגבלה על כמות הבקשות לניוד❓
- אין הגבלה בכמות, אך יש הגבלה בזמן — 3 חודשים מאז המעבר הקודם. 

מה קורה לגבי מידע בנקאי שעובר בין הבנקים אודות בעלי-החשבון❓
- הפרטיות נשמרת בהתאם לדיני-הפרטיות.

מה קורה להטבות ולהנחות שהיו עד כה בבנק הישן❓
- ההטבות וההנחות נשמרות למשך לפחות 3 חודשים, אלא אם סוכם אחרת עם הבנק החדש.
גם במקרה של חרטה לגבי המעבר, ההטבות לא תיפגענה.

מה יוצא לי מזה❓

• מעבר קל ונגיש יותר בין הבנקים,

• אפשרות לשיפור תנאי-השירות,

• הגדלת כח-המיקוח מול הבנק,

• רציפות בשירותים הבנקאיים הפיננסיים.

אז אני מקווה שלא פספסתי אף שאלה שעומדת על קצה הלשון; כמו-כן, חשוב לי לציין שיש לקחת בעירבון מוגבל את המידע אשר עשוי להשתנות (המאמר עודכן בעקבות שינויים).

אם בכל זאת מישהו/י מעדיף/ה לקרוא את המאמר המלא, מצ״ב קישור של המקור לפוסט הזה — באתר של 🌐 בנק ישראל.

ט.ל.ח
 

ובהמשך למה שהבטחתי — אחד הטיפים שיסייע לכם להימנע מפגיעה בדירוג-האשראי, במקרה של מעבר לבנק אחר:

אם נצלול לעומקם של דברים, וללא קשר לאופן בו אתם מעבירים את החשבון שלכם, בין באמצעות ניוד, בין בצעדים נפרדים של פתיחת-חשבון וסגירת-חשבון, ברב המקרים יש ״שחקן״ נוסף שהוא חוץ בנקאי. 

זה יכול להיות חברת כרטיסי-אשראי, או רשות מוניציפלית, או גוף פיננסי שנתן לכם הלוואה וכיו״ב. 

מה שמעניין את אותם גורמים זה שתעמדו בהתחייבויות שלכם כלפיהם. אם קורית תקלה כלשהי במעבר לבנק אחר, זה פחות יעניין את אותו גורם, ובלא מעט מקרים מפעילים את יחידת-הגבייה של אותו גוף, וזה כבר פחות נעים, כי לא רק שתבזבזו את זמנכם בניסיון לתקן ולהבין היכן נפל דבר, אלא גם תמצאו את עצמכם מתחננים לאותו גורם מחייב שלא יפעיל סנקציות, אשר יפגעו בדירוג-האשראי שלכם. 

אז אם כבר החלטתם לעבור לבנק אחר, ולא משנה באיזה אופן (סגירת-חשבון רגילה או ניוד), תשתפו את מי שצריך.

​

את מי לשתף ומדוע?

🔘 לשתף את הבנק ממנו אתם עוברים — לתעד את השיחה/ ההתכתבות ביניכם, ולציין שאם קרתה תקלה כלשהי, ונוצר חיוב ללא כיסוי, שיפנו אליכם, ואתם תדאגו באופן מיידי להעביר את הסכום שצריך לשם כיסוי החריגה.. תדאגו שתהיה לכם גישה למידע באופן זה או אחר, כך שתהיו עם אצבע על הדופק לגבי תהליך המעבר. זה ש״לחצתם על כפתור״ הניוד לבנק אחר, לא אומר שפה זה נגמר.

🔘 לשתף את החברה החיצונית — גם אם חוזר החיוב מסיבה כלשהי בעקבות תקלה, חשוב שיבינו שמדובר בעניין זמני, ואף יציעו לכם פתרונות וכלים להתמודד, ולא מייד יפעילו את יחידת-הגבייה, או שיסרבו להמשיך איתכם את ההתקשרות.. חשוב שלא יהיה לכם שום ״כתם״ בחשבון, רק כי קרתה תקלה שלא באשמתכם.. 

🔘 לשתף את הבנק הקולט — במקרה שהבעיה נגרמת בשל המעבר אליו, אז תרצו שתהיה הידברות בין הבנקים המעורבים בניוד.. מאוד חשוב לתאם את הציפיות טרם המעבר, לוודא שיש עם מי לדבר, גם אם הניוד מבוצע באמצעות אתר הבנק ולא מול גורם אנושי..

​

אז נכון שאנחנו לא צופים שתהיה תקלה, והניוד בין הבנקים בד״כ קל וידידותי, אך לא תמיד כך הדבר, ועדיין מדובר בשלושה גופים לפחות, שלא קשורים זה בזה, ופחות מעניין אותם אחד מהשני, וכל אחד מתבצר באינטרסים שלו..

התפקיד שלנו זה להיות אחראים לכסף שלנו.. להיות במעקב ובשליטה.. לשמור על התנהלות פיננסית טובה.. לשמור על השם הטוב שלנו, וכל זאת באמצעות מודעות.

מעבר בין בנקים זה לא מקרה של ״כשנגיע לנהר, נחצה אותו״, ומקווה שהתוכן הזה הוא ״גשר״ לטובת המתניידים הבאים.